טיפול בכאב כרוני
התמחות נוספת שלי היא טיפול בתסמינים כרוניים, בדגש על כאב כרוני.
רובנו הורגלנו לחשוב שאם יש כאב בגוף, הטיפול נעשה דרך הגוף. אבל אני פה כדי להגיד לכם, מתוך החוויה האישית שלי והלמידה הרבה שעברתי בשנים האחרונות, שבמרבית המקרים של כאב כרוני, הכאב אמנם נחווה פיזית, אך מקורו ופתרונו טמונים במוח.
חשוב לי להדגיש, אין הכוונה לומר שהכאב "בראש שלך", הכאב הוא אמיתי לחלוטין, ולעיתים בלתי נסבל בתחושה. עם זאת, מחקרי מוח רבים מהשנים האחרונות מוכחים שכאב כרוני ברוב המקרים נוצר מקשרים והתניות במוח, ולכן כדי לשחרר את הכאב מהגוף, צריך לעבוד עם המוח, כלומר עם המחשבות והרגשות שלנו.
אני יודעת שהאמירה הזו יכולה להיות לא פשוטה ולעיתים אפילו לעורר התנגדות. התרגלנו להפריד בין גוף לנפש, ולכן קשה לתפוס שכאב אשר מורגש כל כך חזק בגוף לא תמיד נובע מבעיה גופנית, אלא מתהליכים רגשיים ומחשבתיים שמתרחשים במוח ובמערכת העצבים.
אני יכולה לומר זאת בוודאות מוחלטת כי עברתי את הדרך הזו בעצמי.
ד"ר ג'ון סרנו, רופא אמריקאי פורץ דרך, היה הראשון לזהות את הקשר בין תהליכים רגשיים לבין כאב כרוני. הוא טבע את המונח Tension Myositis Syndrome (TMS) והסביר שכאב כרוני נגרם לעיתים קרובות כתוצאה מדיכוי רגשות עוצמתיים כמו כעס, פחד או בדידות.
למעשה מדובר במנגנון הגנה חכם ומתוחכם. המוח, שמנסה להגן עלינו, עלול "לפרש" רגשות מסוימים כמאיימים ולייצר במקומם כאב גופני כדי להסיח את דעתנו מהם.
למשל, במקום לפגוש כעס לא מודע שעלול לטלטל מערכת יחסים, המוח עלול "לייצר" כאב גב. כך תשומת הלב מופנית מהרגש המאיים אל סימפטום, מה שהמוח מפרש כמסוכן פחות עבורנו.
מאז שסרנו פרץ את הדרך, מחקרים רבים העמיקו בהבנת הקשר הזה. אחד הגילויים החשובים הוא שהכאב נמשך בעיקר בגלל הפחד ממנו. נוצר מנגנון פרדוקסלי שבו, המוח שולח כאב כצורת הגנה, אבל הפחד שלנו מהכאב מאותת למוח שיש סכנה, והמוח, מתוך רצון להגן, מייצר עוד כאב.
כך נוצר מעגל של כאב–פחד–כאב–פחד.
מה זה בעצם TMS?
איך יוצאים מהלופ הזה ומשתחררים מכאב כרוני?
תהליך העבודה כולל כמה מישורים במקביל:
- למידה והבנה של המנגנון- ההכרה שהכאב אינו נובע מבעיה גופנית, אלא מהמוח, היא כבר צעד מרפא. ההבנה הזו מפחיתה חרדה ושוברת את מעגל הכאב-פחד.
- חיבור לעולם הרגשות- אם המוח מפרש רגשות כמסוכנים, ובתהליך הזה אנחנו מסכימים להרגיש את רגשתינו שוב ושוב, התוצאה היא שאנחנו מלמדים את המוח שלנו שלמעשה רגשות אינם מסוכנים ואיננו זקוקים להסחת דעת מהם.
- בניית קשר מיטיב עם עצמנו- תכונות כמו ביקורת עצמית, פרפקציוניזם או ריצוי עלולות להזין את הכאב. בתהליך נלמד לפתח חמלה עצמית, הצבת גבולות בריאים, קבלה פנימית וחברות עם עצמנו.
- חזרה הדרגתית לפעילות רגילה- כחלק מתהליך הפחתת הפחד, אנחנו מתחילים לשוב בהדרגה לפעילויות שבעבר נקשרו אצלנו לכאב. דרך החזרה האיטית והמבוקרת אנחנו מלמדים את הגוף והמוח שאין באמת סכנה, וכך מתאפשרת השתחררות מההתניות שנוצרו בעקבות ההימנעות והתנועה המוגבלת.
אני יודעת עד כמה קשה להאמין שכאב כל כך מוחשי איננו נובע מבעיה פיזית.
קל יותר להאמין שטיפול חיצוני כגון כדור, זריקה או פיזיותרפיה הם הפתרון.
אבל כשאלו לא עובדים, ייתכן שהגוף מאותת לנו שהדרך היא אחרת.
העבודה הפנימית מביאה לא רק לשחרור מהכאב, אלא גם לצמיחה והעמקה בקשר עם עצמנו.
זו לא תמיד הדרך הקצרה או הפשוטה, אבל היא הדרך האמיתית, המעצימה והמשחררת.
אני כאן בשבילכם, לכל שאלה, תהייה או ליווי בדרך.
מוזמנים לפנות אלי.
